פגיעה עצמית, מתבגרים שחותכים את עצמם

יותר ויותר מתבגרים ומתבגרות מנסים להתמודד עם הטלטלות הרגשיות של גיל ההתבגרות באמצעות  חיתוך או צריבה של הגוף, פעולות הנראות מבחוץ כניסיונות לגרום לעצמם כאב ואף נסיונות התאבדות. למעשה מדובר בדרך להתמודד ולווסת כאב רגשי, כעס ותסכול המובילה בטווח הקצר לתחושה של רוגע ושחרור רגעי אך מעוררת בטווח הביניים רגשות של אשמה ובושה, ובטווח הארוך לחתכים ופגיעות שהן חמורות ואף קטלניות.

אין שום סיבה יחידה המובילה מישהו לפציעה עצמית. בדרך כלל מדובר בתוצאה של חוסר יכולת להתמודד בדרכים בריאות עם כאב פסיכולוגי ועם מגוון רגשות באופן כללי –  נחיתות, חוסר ערך, בדידות, חרדה, כעס, אשמה , דחייה או ביקורת עצמית. התעצמות בפעולות הפציעה מתרחשת על רקע  חוסר שייכות ותחושה שהמתבגר מתקשה למצוא את מקומו במשפחה ובחברה.

באמצעות פגיעה עצמית מנסה המתבגר/ת לנהל או להפחית את המצוקה אותה הוא או היא חווים ולספק תחושה של הקלה. פעולת החתיכה מובילה לתחושה של שליטה ומספקת הסחת דעת מרגשות כואבים באמצעות הכאב הפיסי. במצבים אחרים כאשר המתבגר/ת חותכים הם למעשה מנסים להרגיש משהו, גם אם זה כאב פיזי, כדרך להתמודד עם העדר רגש וריקנות.

במכון מראות אנו מתמחים בטיפול בבני נוער שחותכים את עצמם. העבודה הטיפולית משלבת מפגשים פרטניים עם המתבגר/ת מפגשים ייחודיים בין בין ההורים והמתבגרים ועבודה מערכתית רחבה יותר. במצבים בהם המתבגרים מתנגדים להגיע לטיפול אנו מציעים להורים תוכנית עבודה טיפולית מסודרת באמצעותה הם יכולים לעזור לילדם גם ללא שיתוף פעולה מצדם. המטרה היא ליצור תהליך של ויסות רגשות מהיר שיאפשר למתבגר/ת לזהות/לנהל/ ולווסת את רגשותיהם ללא צורך בשימוש בדרכים של פגיעה עצמית.