טיפול קוגנטיבי (CBT) בחרדה
חרדה, חוסר בטחון, פחדים, ביישנות וחשש מהלעג של קבוצת החברים הן תגובות אופייניות בגיל ההתבגרות. עבור רוב בני הנוער מדובר בשלב זמני אשר אינו משאיר את חותמו לאורך זמן. במצבים אחרים החרדה לא רק שאינה נחלשת אלא נוטה להתגבר ולהתעצם ו"כובשת" יותר ויותר תחומים בחיי הילד. במצבים אלה המתבגר מתחיל לפתח תופעות של עצבנות יתר, ביישנות מוגזמת, והימנעויות ממקומות ופעילויות שונות. המנועויות אילו פוגעות בתפקוד החברתי ומצמצמות את טווח הפעילויות שהילד מרשה לעצמו לחוות.
רוב המתבגרים הסובלים מחרדה מנסים להתמודד דרך ניסיונות שליטה לא מוצלחים. הם מנסים לבנות חיים בהם לא יתקלו ברגש החרדה בעיקר דרך הימנעות והסתגרות. לעיתים קרובות ניסיונות השליטה גם זולגים לתחום המשפחתי – המתבגרים ירצו לקבוע כיצד יש לנהוג בבית, מה מותר ומה אסור, יתווכחו לעיתים קרובות ובמצבי חרדה יותר קיצוניים ינסו להיות השליטים בבית.
במכון מראות אנו מטפלים במתבגרים הסובלים מחרדה באמצעות שילוב של:
- טיפול קוגנטיבי התנהגותי
- הדרכת הורים
- עבודה מערכתית אינטסיבית הכוללת הדרכה בבית הספר
- טיפול קבוצתי
הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי הוא טיפול המבוסס על ההנחה שדרך החשיבה שלנו מעצבת את התגובות הרגשיות וההתנהגותיות שלנו. הטיפול מתמקד בדפוסי החשיבה המעצימים את התגובות החרדתיות, עוזר למתבגר להכיר בדפוסי החשיבה הללו ולזהות היכן ומתי דפוסים אלה פוגעים ומרחיקים אותו מהמטרות היכולות לקדם אותם בחייהם. הטיפול שואף גם לחשוף את המתבגר לגירויים המעוררים חרדה ולפתח מיומנויות להתמודדות יעילה ומוצלחת עם גירויים אילו. הטיפול עושה שימוש באסטרטגיות של פתרון בעיות ומנחה את המתבגר להחליף את החשיבה מעוררת החרדה בחשיבה מפחיתת חרדה ולהחליף דרכי התנהגות הימנעותיים בדרכי התנהגות בונים ויעילים.
במקביל לטיפול הקוגנטיבי אנו מדריכים את ההורים כיצד "לא להכנע לחרדה", לדעת היכן כדאי לגונן על הילד ומתי צריך ואף חשוב לאתגר אותו. על מנת לבלום את תהליך ההתפשטות של ההתנהגויות ההמנעותיות אנו בונים עם ההורים תוכנית בה הם יכולים לעזור לילדם להיחשף באופן מתוכנן לחוויות מעוררת חרדה דבר המוביל את המתבגר לחוש שהוא יכול להתגבר על הפחד שלו.
Comments are closed.