סרבנות בית ספרית

התקופה הנוכחית מאופיינת בכך שיותר ויותר ילדים ומתבגרים מפסיקים ללכת לבית הספר. תופעה זו, נפוצה בקרב כ- 5% מהתלמידים, ואף גבוהה יותר בקרב אוכלוסיות מסוימות.

תופעת הסרבנות מתרחשת לרוב בהדרגתיות –  לרוב מתחילה בהתנגדות למלא אחר מטלות שונות הקשורות ללמידה, מתרחבת להיעדרות של מספר שעות, עוברת לימים אחדים ומסלימה עם הזמן לניתוק מוחלט הנמשך שבועות וחודשים. התהליך ההדרגתי מבלבל הורים ואנשי מקצוע שונים ומקשה על תפיסת עמדה ברורה בזמן אמת.

התערבות במצבי סרבנות חייבת להתרחש מוקדם ככל שניתן היות והזמן איננו מרפא בעיות אלה. כמו בתופעות המנעותיות אחרות ככל שעובר זמן רב כך מתעצמת הבעיה: התנגדות הילד לשוב לביה"ס מסלימה ועלולה לכלול התנהגויות תוקפניות ואיומים שונים כולל בריחה מהבית ואיומים באובדנות. התנהגויות אלה עלולות לשתק את ההורים, את צוות בית הספר והקב"סיות המעורבות בטיפול בילד. במצבים אלה הילד נשלח לטיפול אך לרוב איננו משתף פעולה עם הטיפול המוצע לו. בינתיים   זמן יקר אובד ומקשה עוד יותר להחזיר את הילד למסגרת הלימודית. התוצאה – השלכות ארוכות טווח בהתפתחות הרגשית חברתית ולימודית של הילד, מצב לחץ מתמיד עבור המשפחה חוסר אונים מערכתי.

גם הספרות המקצועית מתקשה להגדיר את מוקד הבעיה. הסרבנות הבית-ספרית (School Refusal) נתפסת כשילוב של בעיות חרדה מבית הספר (School Phobia), חרדה חברתית (Social Phobia), בעיות התנהגות (Conduct Disorder) וקשיי למידה שונים. העדר המיקוד מקשה על פיתוח דרך התערבות ברורה ויעילה  ומשאיר לא פעם את אנשי המקצוע חסרי אונים.

במכון מראות אנו מטפלים מדי שנה בעשרות ילדים ובני נוער אשר מביעים בעיות סרבנות בית ספריות שונות. בשנים האחרונות פיתחנו מודל התערבות חדשני שמטרתו להתמודד באופן יעיל בבעיות סרבנות שונות, מהימנעות מהלמידה ועד אי הליכה לבית הספר. שיטת מראות הינה שיטת טיפול מערכתית העוסקת בוויסות רגשות אינטנסיבי לילדים ובני נוער אשר מתבססת על ההנחה שהסרבנות היא חוסר התמודדות המתפתחת בגלל קשיי הילד להכיל מצבי כשלון, נחיתות  ואכזבה. הגישה מאפשרת לילד, להוריו ולבית הספר לווסת את הרגשות המקשים על החזרה לבית הספר, לשקם את הדימוי העצמי שלו ולחזור לתפקוד יום יומי רגיל.